רש"ש על סוטה ל״ה

1 גמרא סימן אמת לבדו לויה. נראה לי דתחת לבדו צ"ל לכדו בכ"ף. כי הסימן הונח על מאמרי ריו"ח בשם ר"מ במס' זו. אמת הוא מאמר שלפנינו. לכדו הוא לקמן מב ב. לויה הוא מו ב. אך קשה דמצינו לו עוד מאמר לקמן לו ב ותשב באיתן קשתו אריו"ח משום ר"מ כו'. אמנם בע"י הגי' שם משום רבי ונכון:

2 רש"י ד"ה דחזייה כלב. ושיתקוהו בנזיפה ואמרו לו כו'. כצ"ל:

3 רד"ה לא נתן. לפי שיש עליהם לשאת בכתף. כצ"ל:

4 בסה"ד ומזבח הזהב. הן מזבח הנחושת ג"כ הם נשאוהו:

5 רש"י ד"ה מאן אמריך. ועתה מאן פייסך שנתפייסת. כ"ה בע"י:

6 רד"ה ולבסוף. לאחר שנשתהא שם ששה חדשים כו'. בשמואל ובד"ה כתיב שלשה חדשים:

7 רד"ה וכתבו מלמטה. למען אשר לא ילמדו וגו' כו'. כצ"ל ומלת עוד למחוק:

8 תד"ה לרבות. וה"מ נמי לשון הספרי כו' מלמד שאם עושין תשובה אין נהרגין מקבלין אותן ל"ק כו'. כ"נ דצ"ל ולמחוק מלת אין:

9 בא"ד וצריך לומר אותן שהיו רוצין כו'. כצ"ל: